• Eliran Rubin

קרנות הון סיכון - עם הכוח באה גם האחריות

עודכן ב: 21 אוק 2020

השוק החופשי הוא מנוע חשוב וחיובי. הכסף הגדול גם כן. אך חשוב לעיתים להסתכל מהו המרחב שהוא בונה, במי הוא בעיקר מתחשב ובמי פחות. קרנות הון סיכון צריכות לקחת חלק פעיל יותר בעשיה כלכלית חברתית בעצמן והן כיועצות עבור ויחד עם עשרות החברות להן הן מייעצות ואותן הן בונות


(המאמר פורסם לפני מספר חודשים ב-Medium)

כלכלות הן סוג של אורגניזם חי, כזה שניזון ומתעצב במידה מסויימת בהתאם לסביבה בה הוא קיים. כלכלות מתפתחות, וכמעט בשיטה אבולוציונית, יש כאלה ששורדות, אחרות שנופלות. הסביבה דינמית. אלא שהכלכלה אינה רק תולדה של חברה, היא גם מניעה מציאות ומייצרת כוחות. ככזאת לעיתים מאבדת קשב לסביבה בה חיה, עליה משפיעה או אף יוצרת.


“מכתב המנכ”לים” שפורסם השנה (הרבה לפני שהגיע הווירוס) על ידי קבוצה של 181 חברות בהן אפל, אמזון, יבמ וג’י.פי מורגן והדגיש כי מטרת החברות העסקיות אינן מקסום רווחים גרידא אלא גם התבוננות במרחב שנוצר סביבן - העיד על התעוררות כלשהי. כיום זה נשמע מעט הגיוני יותר. בטור זה אני טוען, כי לקרנות ההון סיכון בימינו תפקיד ואחריות דומה. לקרנות מרכיב חשוב בבניית תעשיות חדשות ובהתוויית הכלכלות ולכן גם בעיצוב החברה. לפיכך עליהן לקחת חלק אקטיבי באיזונה ובקידום חלקים שונים בה.


קרנות ההון סיכון מתחזקות בעולם בו ריביות אפסיות והטכנולוגיה כובשת כל פינה. קרן היא חיה מעט מוזרה: לא חברה, לא מתנהג כמו מוסד פיננסי כמו שאנחנו נוטים לדמיין, וגוף די אופנתי בימינו, לעיתים זוהר לסטארטאפים צעירים. לעיתים לא. מדובר בגוף שמנהל לא מעט כסף ולרוב בלי הרבה בירוקרטיה ורגולציה וכזה שנחשב לאחד ממוקדי הידע המובהקים בחדשנות טכנולוגית ובקידומן של חברות צעירות. המנדט של הקרנות די ברור - להשיא תשואה על ההון המושקע, כשתוך כדי משתדלים הרוב לראות כיצד ניתן להיטיב עם העתיד שאותו הם עוזרים לבנות.


כך, אפשר לטעון שבכוחן של קרנות לתת ליזמים ויזמות בתחומים מסוימים את האפשרות להצליח (כמובן שאין זה אומר שללא קרנות הדבר בלתי אפשרי), ובכך לקבוע מהם השווקים שעתידים להתפתח יותר ועל מה עדיף שלא לבזבז זמן וכסף. כמובן שיש חריגים לכל דבר - אולם הטון המרכזי קיים וקרנות רבות בעולם מכתיבות אותו. אם נמשיך בטיעון - ככאלה, לקרנות ההון סיכון (במידה וכוחן יישמר במידה רבה כפי שהיה טרום המשבר), תפקיד די משמעותי בעיצוב החיים הדיגיטליים שלנו, יכולת השפעה על הכלכלה ובכך באופן עקיף יותר - על החברה כולה.


מתוקף המנדט המרכזי של קרנות לתשואה, המיקוד הצודק כלכלית יהיה מיזמים שעשויים אכן להניב תשואה משמעותית. אולם כאן נכנסים משתנים אותם צריכה קרן לשקול, למשל - מהו השוק שאני מקדם כעת, במי הוא תומך יותר ובמי פחות וכו.


מרכיב נוסף הוא הטאלנט והתרבות לה אנו מסייעים. דה פקטו, נכון להיום, מרבית ההשקעות בצעירים מוכשרים שזכו למעטפות תומכות מיום לידתם - כאלה שכללו אינסוף עידוד, תחזוקה ומימון שאיפשרו זאת. הפריווילגים.


אלא שתפקידן צריך להיות מקיף יותר. בדומה כאמור לחברות הטק הגדולות שפעילות יותר ויותר ומקימות מחלקות אחריות-חברתית-תאגידית (CSR), אם כי מפוזיציה שונה בשוק, הקרנות שבעלות השפעה כלשהי על המרחב, ויש מי שאומרים (VC is eating the world) - חייבות לדעתי גם לדאוג לו, כדי ליצור כלכלה וחברה מאוזנים יותר. אין זה אומר להשקיע בניגוד למודל, אלא לדאוג במגביל לטיפוח של אותן מעטפות בקשת של אוכלוסיות מרוחקות.


השוק החופשי הוא מנוע חשוב וחיובי. הכסף הגדול גם כן. אך חשוב לעיתים להסתכל מהו המרחב שהוא בונה, במי הוא בעיקר מתחשב ובמי פחות. קרנות הון סיכון צריכות לקחת חלק פעיל יותר בעשיה כלכלית חברתית בעצמן והן כיועצות עבור ויחד עם עשרות החברות להן הן מייעצות ואותן הן בונות. על הממשלה, בתקווה ליציבה, להבין את משמעות הדברים וליצור ממשקים שיעודדו שיתוף פעולה עמוק בין השוק הפרטי לציבורי.

אני לא אומר שקרנות צריכות להשקיע בכוונה בפרויקט של יזם בדואי (למשל), אבל כן לדאוג לכך שצעירים בדואים יוכלו לחלום בגדול. קרנות צריכות להשקיע בקרקע שעוד תצמיח דורות של יזמים ממעגלים רחבים יותר, ושיביאו לגיוון בשוק. אנחנו חייבים לראות שאנחנו לא מגדילים את הקיטוב, לא מוותרים על הסביבה, אלא בעזרת הכוח הגלום במודל עוזרים לאחות אותו, עוזרים לבנות תעשייה מחוברת ומכלילה יותר, שמכירה בכל חלקי האוכלוסיה. על הקרנות להיות ערות כל הזמן לסביבה שהן מייצרות יחד עם היזמים. יחד עם הכלכלות שהן בונות.


מחברים את החברה הבדואית


החברה הערבית הבדואית בנגב אינה נגישה להייטק שלנו בשרונה. סעו שעה דרומה - תרגישו ישראל 2020 קצת אחרת. אין תן-ביס ואין מיטאפ כל חצי שעה. לכן לפני כשנה הוקם פרויקט (שזכיתי להיות בין מקימיו) ומטרתו ההכשרה וההשמה להייטק בחברה הערבית הבדואית. שמו אנטר. בדיקה שעשינו גילתה שכיום ישנם רק כעשרה בדואים בתפקידי ליבה בהייטק הישראלי - מתוך אוכלוסיה של כ-300 אלף איש. ובכל זאת - חשוב שלכל אזרח ואזרחית במדינה הזאת תהיה הגישה, ויכולת הוכחת הפוטנציאל הגלום בהם.


התוכנית הוקמה בהתנדבות, על ידי מספר אנשים מהמרחב הבדואי ומההייטק התלאביבי שנתנו מזמנם ויחד עם עמותת תפוח, ובמימון ותמיכה של משרד החקלאות, עמותת תמר, והחברות: Mellanox, Dell-EMC, Cadence, WD, Wix, DB Motion, Siraj, Natural Inteligence, Datorama (SalesForce), Google Campus, Cisco, Nokia, Qumra Capital — זו אחת הדרכים ליצירת גשר. קרן TLV Partners היא התומכת והתורמת הפרטית הראשונה בתוכנית, דחיפה שהקלה על גיוס של עוד עשרות אלפי שקלים מגופים נוספים.


הפרויקט שלנו בחברה הבדואית הוא רק דוגמא אחת. יש עוד רבות וכמובן שישנם ארגונים רבים שפועלים באותם פריפריות חברתיות. לציין כמה - מגשימים, יוניסטרים, שי-קודס, חאסוב, תעשיידע, שיעור אחר, וגם פרויקטים כמו Power in Diversity בו מעורבות הקרנות, ועוד ועוד.



55 צפיות0 תגובות
Join my mailing list